רוח הצפון נשבה חמישים קילומטר לשעה, והידיים שלי כבר הפסיקו לעבוד כמו שצריך. שבע בבוקר. בשביל זה בדיוק אני שם.
ואז השמיים נקרעו. סערה מחזיקה מצד אחד, ומהצד השני משהו נפתח. כחול, בלתי אפשרי, מגיע בכל זאת. השמש עלתה מאחורי החצי שעוד היה שחור, ולכמה דקות הגל הואר מלמטה בזמן שכל מה שמעליו נשאר חשוך.
אני עובד על החוף הזה שנים. הוא נתן לי את הבוקר הזה פעם אחת.



